בין אם זו הווסת הראשונה שלך, או שמאחוריך נסיון עשיר בווסתות, אין ספק שיש משהו מבאס, מעצבן ובעיקר – ממש לא נוח, כשאת מגלה דם על התחתונים באמצע יום הלימודים.
לפני שאת נלחצת, אספנו עבורך טיפים, טריקים, חיבוק מרגיע ונסיון של דורות של נערות ונשים שעברו את זה וחוו את זה.
אז....גילית שקיבלת. מה עכשיו?
ציוד יש לך? נרתיק קטן עם תחתונים, תחבושות, טמפונים ומשכך כאבים? אם אין לך בתיק את הציוד המתאים, תרשמי לעצמך להתארגן לקראת הפעם הבאה.
ובינתיים?
בינתיים יש לך כמה אפשרויות:
תבקשי מחברה, מהמורה או המזכירה בבית הספר. הן ישמחו לעזור לך. חשוב שתדעי שבכל בית ספר צריכים להיות תחבושות (לכל הפחות), למקרה שתצטרכי. התחבושות לרוב יהיו במזכירות או בחדר הצוות. אם את נבוכה (ובאמת שאין סיבה, ואחת המטרות שלנו כאן זו להגיע לנקודה בה כל הבנות והנערות והנשים בכל מקום יוכלו בראש מורם להגיד "קיבלתי וסת!"), פשוט תלחשי לאחת המורות/מזכירות באוזן, או תגידי משהו כמו "קיבלתי", "כואבת לי הבטן" או "ענייני נשים..." הן יבינו כבר שאת צריכה עזרה.
את יכולה בינתיים להניח נייר טואלט על התחתונים. קחי פס ארוך, של 10-15 קוביות נייר טואלט, תקפלי ל 5 שכבות לפחות ותניחי על החלק הפנימי של התחתונים. קחי עוד ניר טואלט ותלפפי סביב הנייר שהנחת, לפחות 3 סיבובים. זה יקבע את הנייר במקום וייתן עוד רמת הגנה. שימי לב שניר טואלט פחות עמיד מתחבושת, וכדאי להחליף לעיתים תכופות.
מה לגבי הכתמה של הבגדים?
לא נשקר. זה קורה. יש לא מעט סיפורים (ואגדות אורבניות) על כתמי דם על הכסא או מכנסיים מוכתמים. נשימה עמוקה, ונחשוב פרקטית לרגע.
אם המכנסיים שלך מוכתמים, אפשר לקשור סווטשרט (שלך או של חברה) סביב המותניים, להישאר בישיבה על הכסא עד שאת מתארגנת עם בגד אחר (זה הזמן לשלוח הודעה לאחד ההורים ולראות אם יש דרך להקפיץ לך זוג מכנסיים) או לשאול במזכירות אם יש במקרה מכנסיים במידה שלך או חולצה ארוכה שתסתיר (את תופתעי לגלות מה יש בארון אבדות ומציאות בביה"ס). את יכולה גם לשלוח חברה לשאול במקומך. רובנו יותר פתוחות, ופחות מובכות, כשזה לא קשור בנו באופן ישיר. בהמשך, שווה אולי להשאיר זוג טייץ מגולגל בתיק או בלוקר.
אגב, אם את רואה דם על המכנסיים של חברה, תהיי דיסקרטית. תלחשי לה באוזן, ותשאלי אותה אם היא צריכה עזרה. אם זו הווסת הראשונה שלה, תני לה גם חיבוק גדול, חיוך אוהב ותראי איך את יכולה לסייע.
מה הלאה?
אם את יודעת שאת עומדת לקבל, או מרגישה קצת "משונה" - לא משהו מוגדר, אלא אולי התכווצות פה, כאב בטן שם, חצ'קון לא ברור שהופיע, או שאת בוכייה ועצבנית בלי סיבה, את יכולה לנסות לצמצם הדאגות על ידי לבישת בגדים כהה, שימוש בתחתוני וסת או אפילו להדביק מראש תחבושת או תחתונית על התחתונים, למקרה ש...
כמו שאמרנו בהתחלה, תכיני נרתיק קטן שיהיה בתיק, עם כל מה שצריך לקראת הווסת הבאה. גם בקופסת הווסת של עלמה וגם בערכת החזרה ללימודים שלנו, יש כזה נרתיק בדיוק, מספיק קטן בשביל שתוכלי להכניס לכיס, מספיק גדול להכיל תחבושות, משכך כאבים ואפילו תחתונים ספייר, ואטום נגד מים, בשביל לזרוק פנימה את הדברים שהתלכלכו.
ומה לגבי בית הספר?
מתחשק לך קצת אקטיביזם? להיות פעילה למען הזכויות של ושל חברותיך? תארגני קבוצה של חברות ותפנו להנהלת בית הספר. תבקשו סלסלות עם תחבושות וטמפונים, *שיהיו מונחות באופן נגיש* בשירותי הבנות, או התקנה של "טמפומט", מכונה ממנה ניתן לרכוש תחבושות וטמפונים. זו דרך נהדרת להפוך את הווסת לחלק מהשיח במקום שיישאר משהו מביך שצריך להסתיר. אפשר גם לבקש מהמורה להעמיד סלסלה כזו בארון בכיתה, לגישה חופשית למי שצריכה. ובינתיים, כשאת מארגנת לך את הנרתיק עם ציוד, שימי בפנים כמה תחבושות אקסטרה, לכל חברה שעלולה להזדקק להן. כי חברות דואגות אחת לשנייה.
コメント